הונאות קריפטו: הסימן האחד שמסגיר כמעט כל הונאה — וההונאה השנייה שמחכה אחריה

כמעט אף אחד לא נופל על ההבטחה לרווח. נופלים על הבקשה התמימה שבאה אחריה — לשלם עמלה קטנה כדי למשוך אותו.

בהונאות קריפטו הכסף כמעט אף פעם לא נגנב. הוא מועבר — מרצון, בהעברה שהקורבן מבצע במו ידיו, בדרך כלל בשלב שבו הוא כבר משוכנע שהרווח קיים ורק מחכה לו. ולכן הסימן הכי אמין לזיהוי הונאה הוא לא ההבטחה לתשואה, אלא הרגע שבו מבקשים ממך להכניס כסף חדש כדי לשחרר כסף שכבר "שלך": עמלת משיכה, מס, ביטחונות, אימות זהות בתשלום. בשירות פיננסי אמיתי זה פשוט לא קורה.

זה נשמע טריוויאלי. בפועל זה המנגנון שגרף ב-2025 יותר משבעה מיליארד דולר מאמריקאים בלבד, ורובם לא היו נאיביים במיוחד.

כמה גדול הסיפור באמת

ה-FBI מפרסם מדי שנה דוח שמרכז את התלונות שמגיעות למרכז תלונות פשיעת האינטרנט שלו (IC3), והמספרים של 2025 מספרים סיפור לא נעים: 181,565 תלונות שקשורות למטבעות קריפטוגרפיים, בהיקף נזק מדווח של יותר מ-11 מיליארד דולר — עלייה של 22% משנה קודמת. הנתח הגדול, כ-7.2 מיליארד דולר, הגיע מהונאות השקעה, וכמות התלונות בקטגוריה הזו לבדה זינקה ב-48%. לשם השוואה, סך הנזק מכל פשיעת הסייבר שדווחה שם עמד על כ-20.9 מיליארד דולר. כלומר: כמעט שליש מכלל הנזק בא ממקום אחד — אנשים שהעבירו קריפטו למישהו שהבטיח להשקיע עבורם.

המבט מהצד השני, זה של הבלוקצ'יין עצמו, נותן מספר עוד גדול. חברת הניתוח Chainalysis העריכה בדוח הפשיעה שלה לשנת 2026 שכ-17 מיליארד דולר הגיעו ב-2025 לכתובות שזוהו כהונאה. בתוך הנתון הזה מסתתרת המגמה המדאיגה באמת: הונאות התחזות — מישהו שמתחזה לנציג בורסה, לבנק, לרשות ממשלתית — צמחו ביותר מ-1400% בשנה אחת, והסכום הממוצע לכל תשלום עלה ביותר מ-600%. הסיבה לא מסתורית. כשמערכות בינה מלאכותית מייצרות קול, טקסט ווידאו משכנעים בעלות אפסית, ההתחזות הופכת לזולה ולמדויקת. אותה חברה מדדה שמבצעי הונאה שנשענים על ספקי AI מוציאים בממוצע 3.2 מיליון דולר לכל מבצע, מול 719 אלף דולר בלי — פי 4.5.

הסימן שמסגיר: כשמבקשים ממך לשלם כדי למשוך

אם תזכרו משפט אחד מהכתבה הזו, שיהיה זה. כל פלטפורמת מסחר אמיתית מנכה עמלה מתוך הסכום שאתם מושכים. אף אחת מהן לא תדרוש מכם להעביר כסף חדש מבחוץ כדי לשחרר יתרה קיימת. ברגע שמישהו מסביר לכם שצריך "לשחרר את החשבון", "לכסות את המס לפני העברה", "להפקיד ביטחונות כדי לפתוח את המשיכה" — ההונאה כבר מאחוריכם, והבקשה הזו היא רק הניסיון לסחוט עוד סיבוב.

המבנה הזה חוזר בכל הווריאציות. בהונאת ההשקעה הקלאסית, זו שקיבלה את הכינוי המכוער "שחיטת חזיר", מישהו יוצר איתכם קשר לאורך שבועות — לפעמים קשר רומנטי, לפעמים חברות תמימה בקבוצת השקעות — ורק אחר כך מציג "הזדמנות". ההפקדה הראשונה קטנה, המסך מראה רווח יפה, המשיכה הראשונה אפילו עובדת. זה החלק שקונה את האמון. הסכום גדל, ואז, כשמנסים למשוך את הסכום הגדול, מופיעה העמלה.

הפלטפורמה כולה, כמובן, מעולם לא הייתה קיימת. המספרים על המסך היו טקסט באתר.

ארבע הצורות שכדאי לזהות

למרות שהתקשורת נוטה לדבר על "הונאות קריפטו" כמקשה אחת, יש הבדל מעשי בין הסוגים — בעיקר בשאלה איפה בדיוק הכסף עובר ידיים.

חתימה אחת, ארנק ריק — בלי שמסרתם סיסמה

רוב האזהרות בעברית עוצרות בהוראה אחת: אל תמסרו את ביטוי השחזור. זו עצה נכונה, והיא גם לא מספיקה. חלק גדול מהגניבות היום קורה בלי שאיש נגע בביטוי השחזור שלכם.

הסיבה נעוצה באופן שבו ארנקים עובדים. כשאתם פותחים ארנק קריפטו ומתחברים איתו לאתר, האתר לא מקבל את המפתח שלכם — הוא מבקש אישור. האישור הזה, בעגה הטכנית approve, מעניק לחוזה חכם רשות למשוך כמות מסוימת ממטבע מסוים מהארנק שלכם. הבעיה: ברירת המחדל ברוב המקרים היא רשות בלתי מוגבלת, והיא נשארת בתוקף גם אחרי שסגרתם את הלשונית ושכחתם מהאתר. מי שמחזיק את האישור יכול לממש אותו מתי שירצה, גם חודשים אחר כך.

בינואר 2025 הופצה ברשתות "הצעת ממשל" מזויפת של Arbitrum. אנשים לחצו, "הצביעו", ובפועל חתמו על אישור לחוזה ניקוז. יותר משמונה מיליון דולר נעלמו לפני שהעניין נחשף. אף אחד מהם לא מסר סיסמה.

הצד המעודד: בניגוד להעברה, אישור אפשר לבטל. גם Etherscan וגם ארנקים כמו MetaMask מציעים כלי שמציג את כל האישורים הפעילים של כתובת ומאפשר לבטל אותם בעסקה אחת. זו פעולה ששווה לעשות פעם ברבעון, וגם עכשיו, אם אי פעם חיברתם ארנק לאתר שלא זכור לכם.

ראג-פול: החוזה עשה בדיוק את מה שכתוב בו

הצורה הנפוצה ביותר מבחינת מספר האירועים היא גם המובנת הכי פחות. בראג-פול אין פריצה, אין תקלה ואין "אירוע אבטחה" — פשוט כי שום דבר לא התקלקל. מישהו יצר מטבע, הזרים לו נזילות כדי שאפשר יהיה לסחור בו, בנה סביבו רעש, ואז שלף את הנזילות והשאיר את כל מי שקנה עם אסימון שאין לו קונה.

יש גם גרסה אכזרית יותר, שנקראת "צנצנת דבש": החוזה עצמו כתוב כך שקנייה עובדת ומכירה לא. לפעמים דרך רשימה שחורה, לפעמים דרך עמלת מכירה של 99%. הקורא רואה מטבע שרק עולה, כי אף אחד לא מצליח לצאת.

הבדיקה המעשית פשוטה יותר משנדמה. לפני שקונים מטבע חדש שווה לוודא שקוד החוזה פורסם ואומת בסייר הבלוקים, לבדוק אם הנזילות נעולה ולכמה זמן, ולעשות מבחן קטן: קנייה זעירה ומיד אחריה מכירה זעירה. אם המכירה נכשלת — קיבלתם את התשובה בעשרה שקלים במקום בעשרת אלפים. חשוב לדעת שהמבחן הזה מזהה צנצנות דבש, אבל לא מגן מפני שליפת נזילות, שבה המכירה טכנית אפשרית — עד לרגע שבו אין למי למכור. זו בדיוק הסיבה שכל מי שנכנס להשקעה בקריפטו נדרש להפריד בין נכסים ותיקים ונזילים לבין הימור על אסימון בן שבוע.

ההונאה השנייה, זו שכמעט אף אחד לא מזהיר ממנה

שבועות אחרי שהכסף נעלם מגיעה ההודעה. לפעמים זה "משרד עורכי דין המתמחה בהשבת נכסים דיגיטליים", לפעמים "חוקר בלוקצ'יין", ולפעמים מישהו שמציג את עצמו כנציג רשות אכיפה שמטפלת בתיק שלכם. הם יודעים פרטים אמיתיים — הסכום, שם הפלטפורמה, התאריך — כי הרשימות של הקורבנות נמכרות הלאה. וכמובן, לפני שהכסף מוחזר, צריך לשלם מקדמה או "אגרה".

ה-FBI פרסם על כך שתי אזהרות פומביות נפרדות, ב-2024 וב-2025, אחרי שזיהה משרדים פיקטיביים שמשלבים כמה שיטות בבת אחת: פנייה לאוכלוסייה מבוגרת, לחיצה על המצוקה הרגשית של מי שכבר הפסיד, והתחזות לגופי ממשל כדי לייצר תחושת ביטחון. הכלל שהוא הציע פשוט וכדאי לזכור אותו: רשויות אכיפה לא גובות תשלום מקורבנות עבור חקירה. אף פעם.

מכיוון שהפנייה מגיעה כמעט תמיד בהודעה או במייל, אותם סימנים שמסגירים הודעת פישינג רגילה רלוונטיים גם כאן — ואם השיחה עוברת לווידאו, כדאי לזכור שזיוף פנים וקול בבינה מלאכותית כבר לא דורש תקציב הוליוודי.

מה עושים אם כבר העברתם

קודם כול, להפסיק. הדחף הטבעי אחרי הפסד הוא לנסות להציל את מה שנשאר, וזה בדיוק מה שמפעילי ההונאה סומכים עליו. אל תעבירו עוד שקל, גם אם מסבירים לכם שזה הסכום האחרון שחסר.

אחר כך, בסדר הזה: נתקו את הארנק ובטלו את כל האישורים הפעילים בו; אם אתם חושדים שביטוי השחזור נחשף, העבירו את מה שנותר לארנק חדש לגמרי, לא לכתובת חדשה באותו ארנק; שמרו כל צילום מסך, כתובת ארנק ומזהה עסקה, כי בלי אלה אין מה לחקור; דווחו במשטרה, ובמקביל אפשר לדווח חינם למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי, שפועל מסביב לשעון. אם הכסף עבר דרך בורסה מוכרת, פנייה מהירה אליה עם מזהה העסקה היא הסיכוי הריאלי היחיד להקפאה — והחלון הזה נמדד בשעות.

ולבסוף, שווה להבין את ההקשר המקומי: הפעילות בנכסים קריפטוגרפיים בישראל נמצאת עדיין בתהליכי אסדרה, וגופים שונים מפקחים על חלקים שונים ממנה. הצוות הבין-משרדי לתיאום רגולטורי מרכז את התמונה העדכנית באתר אסדרת הנכסים הקריפטוגרפיים של בנק ישראל, וכדאי לבדוק שם אם הגוף שאתם עומדים להעביר אליו כסף בכלל נמצא תחת פיקוח. אגב, גם אם הפסדתם — יש לכך משמעות במישור המס, וכדאי לברר אותה מול איש מקצוע.

הכתוב כאן הוא מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס או ייעוץ משפטי, ואינו תחליף לבדיקה פרטנית. השקעה בנכסים קריפטוגרפיים כרוכה בסיכון גבוה, לרבות אובדן מלוא הכסף. אם נפגעתם — פנו למשטרה ולאיש מקצוע מוסמך.

ירון מועלם

ירון גדל על קולנוע, תיאטרון וכל מה שביניהם. הוא סוקר סרטים וכותב מהלב, ולא מהסס להשוות מוצרים על הדרך. בן 34, חובב תרבות מושבע שמאמין שאין כמו סיפור טוב בשביל לעשות את היום.