ארלינג הולנד: השחקן שנוגע בכדור הכי מעט — ומבקיע הכי הרבה
הוא נוגע בכדור פחות מכמעט כל שחקן אחר על הדשא, וזו בדיוק הסיבה שאי אפשר לעצור אותו.


בתחילת דצמבר 2025, בקרייבן קוטג' מול פולהאם, ארלינג הולנד הבקיע את השער המאה שלו בפרמייר ליג. זה היה המשחק ה-111 שלו בליגה — שלושה-עשר משחקים מהר יותר מאלן שירר, שהחזיק בשיא מאז 1995. באותה תקופה בדיוק הוא נגע בכדור בממוצע 24.2 פעמים ל-90 דקות, הנתון השלישי הנמוך בכל הליגה בקרב שחקנים ששיחקו לפחות 300 דקות. שני המספרים האלה, זה לצד זה, מסבירים את הולנד טוב יותר מכל סיפור על "מכונת גולים".
הוא לא התגלה במקרה
ארלינג בראוט הולנד נולד ב-21 ביולי 2000 בלידס שבאנגליה, בזמן שאביו שיחק בפרמייר ליג. אלף-אינגה הולנד עשה 259 הופעות בליגה האנגלית — בנוטינגהאם פורסט, בלידס ובמנצ'סטר סיטי — והבקיע 23 שערים. אמו, גרי מריטה בראוט, הייתה אלופת נורווגיה בקרב שבע בשנות התשעים, ענף שדורש להיות טוב בשבעה דברים שונים באותו שבוע. כשהמשפחה חזרה לברינה שבדרום נורווגיה, הילד גדל בבית שבו ספורט תחרותי לא היה תחביב אלא מקצוע.
המסלול המקצועי שלו היה קצר ואכזרי ביעילותו: מולדה, ואז זלצבורג — 29 שערים ב-27 משחקים — ואז בורוסיה דורטמונד, שם הבקיע 86 שערים ב-89 משחקים. בקיץ 2022 הוא עבר למנצ'סטר סיטי, אותה קבוצה שאביו שיחק בה. בעונה הראשונה שלו באנגליה הוא הבקיע 36 שערי ליגה, שיא בעונה בת 38 מחזורים, וסיטי לקחה את הטרבל.
111 משחקים למאה שערים
שיאי בקיעה הם דבר מייגע כשהם מגיעים בטפטוף, אבל המספר הזה חורג. שירר הגיע למאה שערים ב-124 משחקים, וזה נחשב במשך שלושים שנה לרף שאי אפשר לשבור. סון היונג-מין, השחקן הקודם שנכנס למועדון המאה לפני הולנד, הגיע לשם ב-260 משחקים. הולנד הוא השחקן ה-35 בהיסטוריית הפרמייר ליג שהבקיע מאה שערים, והראשון שעשה זאת מתחת ל-120 משחקים.
ההשוואה לשחקנים בני זמננו חדה עוד יותר. מאז הופעת הבכורה שלו באוגוסט 2022 ועד אותו ערב בקרייבן קוטג', מוחמד סלאח הבקיע 70 שערי ליגה ב-120 הופעות ואלכסנדר איסק 55 ב-92. הולנד עשה מאה ב-111. הוא גם אחראי ל-34 אחוזים מכלל 294 השערים שמנצ'סטר סיטי הבקיעה בליגה מאז שחתם.
איפה בדיוק נופלים מאה השערים האלה
הפילוח של מאה השערים הראשונים, כפי שפרסמה הפרמייר ליג, הוא כנראה החלק המעניין ביותר בסיפור — כי הוא מראה עד כמה הטווח שלו צר, ועד כמה זה לא מפריע לו.
| הפרמטר | הנתון |
|---|---|
| רגל שמאל | 71 שערים |
| נגיחות | 17 שערים |
| רגל ימין | 11 שערים |
| אחר (החלקה עם הגוף, צ'לסי 2023) | שער אחד |
| מתוך הרחבה | 94 שערים |
| מחוץ לרחבה | 6 שערים |
| אצטדיונים שבהם הבקיע | 22 מתוך 23 |
| באצטדיון הביתי (האתיחאד) | 58 שערים ב-54 משחקים |
תשעים וארבעה מתוך מאה מתוך הרחבה. שישה בלבד מחוץ לה. שחקן שמבקיע 94 אחוז מהשערים שלו מאזור אחד במגרש הוא לא שחקן רב-תכליתי — הוא מומחה, ומומחיות היא בדיוק מה שמייצר את המספרים האלה.
24 נגיעות במשחק, והרוב תחת לחץ
כאן נכנס הנתון שכמעט לא מוזכר בעברית. לפי ניתוח אופטה שפרסמה הפרמייר ליג בעונת 2025/26, הולנד נגע בכדור 24.2 פעמים ל-90 דקות — הנתון השלישי הנמוך בליגה. בפועל, בהרבה משחקים הוא השחקן שנוגע הכי מעט בכדור מבין 22 השחקנים על הדשא.
הפיתוי הוא לקרוא את זה כפסיביות, וזו טעות. 69.6 אחוזים מהנגיעות שלו התרחשו תחת לחץ גבוה — כלומר כשמגן צמוד עליו. 42 מהנגיעות שלו היו ברחבת היריבה תחת לחץ גבוה, הנתון השני בליגה, אחרי ג'ק גרליש בלבד. במילים אחרות: הוא כמעט לא נוגע בכדור באזורים הנוחים, ומרכז כמעט את כל המגע שלו במקום האחד שבו מגן נושף בעורף. זה לא שחקן שנעלם מהמשחק. זה שחקן שמסרב להשתתף בחלקים של המשחק שלא מייצרים שערים.
הוא לא "מסיים טוב יותר" — הוא מגיע לכדורים טובים יותר
ההסבר הרווח לתופעת הולנד הוא סיום יוצא דופן. הנתונים מספרים משהו קצת אחר, ומעניין יותר. הכלי שבודק את זה נקרא xG — Expected Goals, שערים צפויים — ובגדול הוא נותן לכל בעיטה ציון בין אפס לאחד לפי הסיכוי שבעיטה כזו, מהמקום הזה ובמצב הזה, תיכנס. בעיטה מ-30 מטר מקבלת 0.02. כדור חופשי בחמישה מטרים מקבל 0.6.
הולנד בעט 4.4 בעיטות ל-90 דקות, וכל בעיטה שלו הייתה שווה בממוצע 0.27 xG. זה מספר גבוה מאוד, וזה הלב של העניין: היתרון שלו הוא לא שהוא מכניס כדורים שאחרים מחמיצים, אלא שהוא מגיע בעקביות לכדורים שקל יותר להכניס. המיקום, העיתוי והחדות של הריצה עושים את רוב העבודה עוד לפני שהוא נוגע בכדור. הסיום, במקרים רבים, הוא נגיעה אחת בלבד — מה שלא משאיר לשוער זמן להתארגן.
זו גם הסיבה שהוא לא חסין. גם חלוץ עם 0.27 xG לבעיטה עובר תקופות יובש, וכשהכדורים לא מגיעים לרחבה הוא נעלם לגמרי מגיליון הנתונים. הדוגמה הכי מדוברת היא אנפילד: מתוך 23 אצטדיונים שביקר בהם בפרמייר ליג, ליברפול היא היחידה שבה טרם הבקיע.
הגוף, והשגרה שמאחורי המספרים
גובה של כמעט 1.95 מטר אמור להיות חיסרון בתנועות קצרות ברחבה, וזה מה שהופך את הולנד לחריג מבחינה פיזית. הגנטיקה עוזרת — אב שהיה שחקן פרמייר ליג ואם שהייתה אלופת נורווגיה בקרב שבע — אבל הוא ואנשי הצוות שלו סיפרו בראיונות גם על שגרה שנשמעת קיצונית: כ-6,000 קלוריות ביום, דגש על בשר, איברים פנימיים, ביצים וירקות שורש, כמעט בלי מזון מעובד או אלכוהול.
הצד השני של המשוואה הוא השינה. הולנד סיפר שהוא מכוון לעשר שעות שינה בלילה ומרכיב משקפיים חוסמי אור כחול בשעות שלפני שהוא נכנס למיטה. הוא גם מתאר תרגול מדיטציה יומי — וזה, אגב, מקור חגיגת השער המפורסמת שלו בישיבה מזרחית. הפרטים האלה נשמעים כמו טריוויה, אבל הם מסבירים איך אותו שחקן שמייצר בעיטות בערך של 0.27 xG עושה את זה שוב ושוב לאורך עונה שלמה, בלי לצנוח באפריל.
הסיפור עם אבא, ורוי קין, והמיתוס שנשאר
אי אפשר לספר על המשפחה הזאת בלי להיתקל בסיפור אחד שחוזר בכל כתבה. ב-21 באפריל 2001, בדרבי מנצ'סטר באולד טראפורד, רוי קין נכנס בפראות לאלף-אינגה הולנד וקיבל כרטיס אדום. קין עצמו כתב מאוחר יותר על הכוונה שמאחורי החיכוך, והמשפט "קין סיים את הקריירה של אבא של הולנד" הפך לעובדה מקובלת.
רק שהוא לא מדויק. הולנד האב אכן שיחק אחר כך 48 דקות בלבד, אבל הניתוח שעבר בקיץ 2001 היה בברך השנייה — זו שלא נפגעה באותה כניסה, וזו שכאבה לו כבר חודשים לפני הדרבי. הוא שוחרר ממנצ'סטר סיטי בפברואר 2003 ופרש. הכניסה של קין הייתה מכוערת בלי קשר, אבל היא לא הסיבה הבלעדית לסוף הקריירה. עשרים ואחת שנה אחר כך חתם הבן באותו מועדון שבו שיחק האב את משחקיו האחרונים.
מונדיאל 2026: שבעה שערים, ורבע גמר שנגמר בהארכה
הקיץ האחרון היה הופעת הבכורה של הולנד במונדיאל, וגם ההוכחה הכי טובה לכך שהוא לא תלוי במערכת של פפ גווארדיולה. נורווגיה הגיעה לרבע הגמר בפעם הראשונה בהיסטוריה שלה, והולנד הבקיע שבעה שערים בדרך — מול עיראק, סנגל, חוף השנהב וברזיל.
ואז, במיאמי ב-11 ביולי, הכול נעצר. אנגליה ניצחה 2:1 בהארכה אחרי צמד מרשים של ג'וד בלינגהאם, שער נורווגי שני נפסל ב-VAR בגלל דחיפה של הולנד עצמו, והוא נשאר בלי שער בפעם הראשונה בטורניר. בסיכום הכללי הוא סיים במקום השלישי בטבלת המבקיעים יחד עם בלינגהאם. את נעל הזהב לקח קיליאן אמבפה עם עשרה שערים, שיא שהפך אותו למבקיע הגדול בתולדות המונדיאלים, ואילו ליאו מסי סיים עם שמונה ובלי שער בגמר שבו ספרד ניצחה את ארגנטינה 0:1 בהארכה.
חוזה עד 2034, ורשימה קצרה של דברים שחסרים לו
בינואר 2025 הולנד חתם על הארכת חוזה עד 2034 — תשע שנים וחצי, החוזה הארוך ביותר שנחתם אי פעם בפרמייר ליג, ובמסגרתו הוסרו סעיפי היציאה שהיו בחוזה שהביא אותו מדורטמונד. במונחים של כדורגל מודרני זו הצהרה חריגה: שחקן בשיא שוויו מוותר על גמישות בתמורה למועדון אחד.
מה עוד חסר? שער באנפילד, כדור זהב, וטורניר גדול עם נורווגיה שנגמר טוב יותר. אבל אם משהו במספרים שלו מלמד על העתיד, זה שהוא ימשיך לעשות את אותו דבר בדיוק, שוב ושוב, מאותם עשרה מטרים רבועים — וזה כנראה יספיק. הענף הפופולרי בעולם אוהב שחקנים מורכבים; הולנד הוכיח שאפשר להגיע לפסגה דווקא בזכות פשטות קיצונית.
שאלות ותשובות
כמה שערים הבקיע ארלינג הולנד בפרמייר ליג?
הולנד עבר את רף מאת השערים בליגה האנגלית בתחילת דצמבר 2025, במשחק ה-111 שלו — המהיר ביותר בהיסטוריה של הפרמייר ליג. מאז הוא המשיך להוסיף שערים, וסיים את עונת 2025/26 עם 27 שערי ליגה ונעל הזהב השלישית שלו בארבע עונות.
למה אומרים שהולנד נוגע בכדור מעט כל כך?
לפי נתוני אופטה הוא נגע בכדור 24.2 פעמים ל-90 דקות בעונת 2025/26, הנתון השלישי הנמוך בליגה. זו לא פסיביות אלא התמחות: כמעט 70 אחוזים מהנגיעות שלו מתרחשות תחת לחץ גבוה, ורובן ברחבת היריבה — האזור היחיד שבו נוצרים שערים.
מה זה xG, ולמה הנתון הזה חשוב אצל הולנד?
xG (שערים צפויים) נותן לכל בעיטה ציון בין 0 ל-1 לפי הסיכוי שהיא תיכנס. הבעיטה הממוצעת של הולנד שווה 0.27 xG — נתון גבוה מאוד, שמראה שהיתרון שלו הוא באיכות ההזדמנויות שהוא מייצר לעצמו ולא רק ביכולת הסיום.
האם רוי קין באמת סיים את הקריירה של אביו של הולנד?
לא במדויק. אלף-אינגה הולנד אכן שיחק רק 48 דקות נוספות אחרי הכניסה של קין באפריל 2001, אבל הניתוח שעבר בקיץ אותה שנה היה בברך השנייה, שכאבה לו כבר חודשים קודם לכן. הוא שוחרר ממנצ'סטר סיטי בפברואר 2003 ופרש.
מה עשה הולנד במונדיאל 2026?
הוא הבקיע שבעה שערים והוביל את נורווגיה לרבע גמר ראשון בהיסטוריה שלה. שם היא הודחה 2:1 בהארכה מול אנגליה במיאמי, ב-11 ביולי 2026. הולנד סיים שלישי בטבלת המבקיעים של הטורניר, אחרי אמבפה ומסי.
הנתונים במאמר מבוססים על הפילוח הרשמי של הפרמייר ליג למאה השערים הראשונים של הולנד ועל ניתוח אופטה על יכולתו בעונת 2025/26.


עידו כהן הוא כותב, מרצה ומומחה לעולמות הטכנולוגיה, הדיגיטל והחדשנות. עם תואר ראשון במדעי המחשב וניסיון מעשי של למעלה מ-8 שנים בפיתוח מערכות מידע מתקדמות, עידו מתמחה בכתיבת תכנים מקצועיים, בהנגשת ידע טכנולוגי, ובחיבור בין עולם המדע לבין חיי היומיום. כיום הוא מוביל יוזמות שמחברות טכנולוגיות חדשניות עם פתרונות יישומיים לעסקים ולאנשים פרטיים.



