מה זה בלוקצ'יין? ההסבר הכי פשוט שיש, כולל מה שהוא לא יודע לעשות
דמיינו מחברת ענקית שכולם יכולים לראות וכולם כותבים בה ביחד, ושמה שכבר נכתב בה כמעט בלתי אפשרי לשנות בלי שכולם ישימו לב. זה בלוקצ'יין. ועכשיו לשאלה האמיתית: איך זה עובד, ובמה הוא באמת טוב ובמה לא?

תוכן העניינים7 נושאים · 2 דק' קריאה
מה זה בעצם בלוקצ'יין?
בלוקצ'יין (שרשרת בלוקים) הוא פנקס חשבונות דיגיטלי שנשמר במקביל אצל אלפי מחשבים. כל עסקה חדשה נרשמת בבלוק, כל בלוק נקשר לבלוק שלפניו, ולכן שינוי של רשומה ישנה קל לגלות וקשה מאוד לבצע.
בלוקצ'יין, בעברית "שרשרת בלוקים", היא טכנולוגיה לשמירת מידע, אבל בצורה לא רגילה. במקום שהמידע יישמר אצל גוף אחד, כמו בנק או ממשלה, הוא נשמר אצל הרבה מאוד מחשבים ברחבי העולם, וכל אחד מהם מחזיק עותק זהה. זה כמו מחברת שכולם מחזיקים ביד: כשכותבים בה משהו, כולם מקבלים בדיוק את אותה הגרסה.
אבל מחק במחברת כזאת לא עובד כמו מחק רגיל. כדי להבין למה, צריך לראות איך הבלוקים מחוברים.
למה קוראים לזה שרשרת בלוקים?
כל פעם שנוסף מידע חדש (למשל: מישהו העביר ביטקוין למישהו אחר), הוא נרשם בתוך "בלוק". כל בלוק נושא בתוכו טביעת אצבע דיגיטלית של הבלוק שלפניו, ובשפה המקצועית היא נקראת hash. בביטקוין, למשל, כותרת כל בלוק שומרת את ה-hash של הכותרת הקודמת (המדריך למפתחי ביטקוין).
זה משחק דומינו שבו כל אבן מחוברת לאבן שלפניה. נניח שמישהו משנה שורה בבלוק ישן. טביעת האצבע של אותו בלוק משתנה, ולכן היא כבר לא תואמת למה שרשום בבלוק הבא, וכך הלאה עד סוף השרשרת. כדי להסתיר את השינוי הוא יצטרך לחשב מחדש את כל הבלוקים שאחריו, ולעשות את זה מהר יותר מכל שאר הרשת. במסמך שהציג את ביטקוין לעולם מוסבר שהמערכת מוגנת כל עוד המחשבים ההגונים שולטים בכוח חישוב גדול יותר מכל קבוצה תוקפת (מסמך ביטקוין המקורי).
מה קורה כשמישהו שולח ביטקוין: חמישה שלבים
- חתימה. השולח חותם על ההעברה בחתימה דיגיטלית, בעזרת מפתח פרטי שרק הוא מחזיק.
- שידור. ההעברה נשלחת לרשת ומחכה בתור יחד עם עסקאות אחרות שעוד לא נרשמו.
- הרכבת בלוק. מישהו ברשת (בביטקוין קוראים להם כורים) אוסף עסקאות לבלוק ומבצע חישוב כבד שמוכיח שהושקעה בו עבודה.
- אימות. שאר המחשבים בודקים את הבלוק החדש, ואם הוא תקין הם מוסיפים אותו לעותק שלהם.
- המתנה. עדיין לא סיימנו. לפי NIST, רוב המשתמשים ממתינים שייווצרו עוד כמה בלוקים מעל הבלוק שלהם לפני שהם רואים בעסקה סופית, כי בלוקים אחרונים עלולים להיות מוחלפים. בביטקוין מתוכנן בלוק חדש בערך כל עשר דקות (2,016 בלוקים בשבועיים, לפי המדריך למפתחים).
אפשר לדמיין את זה כקופת תרומות שקופה באמצע הרחוב: כל הפקדה והוצאה נרשמות מול כולם. אבל שקיפות היא לא ביטוח. אם מישהו גונב את המפתח הפרטי שלכם, ההעברה שלו תירשם בצורה חוקית לגמרי ולא תהיה דרך להחזיר אותה.
כמה קשה לשנות את העבר, ומה בכל זאת אפשר לעשות
בכל מקום כותבים שבלוקצ'יין "אי אפשר לשנות". NIST, המכון האמריקאי לתקנים וטכנולוגיה, מדייק: הרישום עמיד בפני שינוי ומגלה שינוי, אבל אי אפשר להגדיר אותו כבלתי ניתן לשינוי לחלוטין (NISTIR 8202, סעיף 7.1).
הדרך המרכזית לעשות את זה נקראת תקיפת 51 אחוז. תוקף שמצליח להשיג יותר ממחצית כוח החישוב של הרשת יכול ליצור שרשרת חלופית ארוכה יותר, והרשת תאמץ אותה כאמת. NIST מציין שהתקיפה אינה מסובכת טכנית אלא יקרה, ושהיא יקרה יותר ככל שמנסים לשנות בלוקים ישנים יותר. ברשת גדולה זו תקיפה שרק גוף ברמת מדינה עשוי להרשות לעצמו, לפי NIST.
וכשהחדשות מדווחות ש"נגנבו מטבעות"? ב-NIST כותבים שכמעט תמיד הכוונה היא שמפתחות פרטיים נחשפו ושמישהו חתם איתם על העברה, ולא שהבלוקצ'יין עצמו נפרץ. לכן ההגנה על המפתח חשובה יותר מכל מה שכתוב ברשת, ואם אתם שוקלים ארנק, כדאי לקרוא איך פותחים ארנק קריפטו לפני שמעבירים אליו כסף.
איפה משתמשים בבלוקצ'יין, ומה כדאי לשאול בכל מקום
בכל תחום שאליו מביאים בלוקצ'יין ההבטחה דומה: רשומה שנכתבה קשה לשנות. הטבלה מראה מה זה נותן בפועל, ומה עדיין תלוי באנשים.
| שימוש | מה הבלוקצ'יין נותן | מה הוא לא פותר |
|---|---|---|
| מטבעות דיגיטליים | רישום משותף של מי מחזיק מה, בלי בנק מרכזי שמנהל אותו | מי שמאבד או חושף את המפתח הפרטי מאבד את הכסף |
| חוזים חכמים | קוד שנשמר על הבלוקצ'יין ומבצע פעולה אוטומטית כשתנאי מתקיים | הקוד עושה בדיוק מה שנכתב בו, גם אם נכתבה בו טעות, והוא לא יודע אם התנאי התקיים בעולם האמיתי |
| מעקב אחרי מוצרים | כל שלב בדרך מהחווה לחנות נרשם בתיעוד משותף | מישהו עדיין צריך להקליד את המידע. מה שנרשם הוא מה שהוא הקליד, לא בהכרח מה שקרה |
| הצבעות, רישום קרקעות ותעודות | הרשומה, אחרי שנכתבה, קשה לשינוי ושקופה למי שמורשה לראות | הבלוקצ'יין לא בודק שהתעודה אמיתית או שהמצביע זכאי. הוא שומר את מה שהוזן |
הבעיה שאף בלוקצ'יין לא פותר
בבלוקצ'יין קוראים לה "בעיית האורקל". הרשת יודעת לשמור נתון שהוזן אליה, אבל אין לה דרך לדעת אם הנתון משקף את המציאות. NIST נותן דוגמה: אם שילמתם במטבע דיגיטלי על חפץ, הבלוקצ'יין לא יכול לדעת אם המשלוח יצא לדרך בלי מקור חיצוני, אדם או חיישן, שיגיד לו. חיישן יכול לתקלקל ואדם יכול לשקר, והרשומה תישאר נקייה ויציבה ושגויה.
"אמון בלי אמון" זו קצת הגזמה
הסלוגן היפה אומר שבבלוקצ'יין לא צריך לסמוך על אף אחד. בפועל מעבירים את האמון למקום אחר: לכותבי הקוד, לכך שרוב כוח החישוב ברשת הוגן, ולתוכנת הארנק או הבורסה שאתם משתמשים בהן. זה לא שלילי, רק כדאי לדעת על מי אתם סומכים.
בלוקצ'יין ציבורי, בלוקצ'יין פרטי או מסד נתונים רגיל
NIST מחלק בלוקצ'יינים לשני סוגים. ברשת פתוחה (permissionless) כל אחד יכול לפרסם בלוקים בלי לבקש רשות, כמו באינטרנט הציבורי. ברשת מורשית (permissioned) רק מי שהתקבל יכול לכתוב, וזה דומה לאינטראנט ארגוני. יש גם אפשרות שלישית, ובמקרים רבים היא הנכונה.
| בלוקצ'יין פתוח | בלוקצ'יין מורשה | מסד נתונים רגיל | |
|---|---|---|---|
| מי יכול לכתוב | כל אחד | מי שהארגון או הקונסורציום אישרו | הבעלים והמורשים שלו |
| מי שולט | אף גוף אחד | הארגון או הקונסורציום | גוף אחד |
| מהירות ועלות | איטי ויקר יחסית, כי צריך הסכמה בין זרים | מהיר וזול יותר, כי המשתתפים מוכרים (לפי NIST) | הכי מהיר והכי זול |
| שינוי רשומה ישנה | קשה מאוד ויקר | תלוי במי שמנהל את הרשת | פשוט למי שמורשה |
| דוגמה | ביטקוין | חברות שמנהלות יחד רישום משותף | אתר החנות שלכם |
איך מחליטים? בסקירה שלו מונה NIST כמה סימנים לכך שבלוקצ'יין מתאים: משתתפים רבים ומפוזרים, צורך בלי צד שלישי שסומכים עליו, ותהליך שהוא בעיקר העברות בין הצדדים. כלל האצבע שלנו, שנשען על הרשימה הזאת: אם גוף אחד אמין יכול לנהל את המידע, מסד נתונים רגיל יעשה את אותה עבודה מהר וזול יותר. NIST עצמו מזהיר שהפחד לפספס את הטכנולוגיה גורם לארגונים לחפש בה פתרון לכל בעיה, והיא לא מתאימה לכולן.
ארבע הנחות שנשמעות נכון ולא לגמרי
"בלוקצ'יין זה ביטקוין." ביטקוין הוא היישום המפורסם הראשון, אבל הטכנולוגיה עצמה משמשת גם מטבעות אחרים, חוזים חכמים ורישומים ארגוניים. על הצד הפיננסי שלה אפשר לקרוא במה זה מטבע קריפטו, ועל הרעיון של מידע שמפוזר בין הרבה מחשבים במערכות מידע מבוזרות.
"בלוקצ'יין הוא אנונימי." בביטקוין המשתמשים מזוהים בכתובת ולא בשם, ולכן NIST מגדיר את זה כפסבדונימיות. אבל כל מה שהכתובת עשתה גלוי לכולם, ומי שמצליח לקשר כתובת לאדם יכול לראות את כל מה שאותו אדם עשה.
"אי אפשר לפרוץ אותו." את השרשרת עצמה קשה מאוד לשכתב, וראינו כמה. אבל הארנקים, הבורסות והאנשים שמחזיקים מפתחות הם החוליה החלשה, והונאות מגיעות בדרך כלל משם. אם תרצו לדעת איך הן נראות, כתבנו על הונאות קריפטו.
"כל בעיה של אמון אפשר לפתור איתו." רק את הבעיה שבה הצדדים לא סומכים זה על זה והמידע נוצר בתוך המערכת. מה שקורה בעולם האמיתי, כמו משלוח או תעודה, עדיין צריך מישהו שיאמת. אם תרצו לראות איך מנסים לחבר את שני העולמות, יש לנו סקירה על נכסים מהעולם האמיתי בבלוקצ'יין.
המידע כאן כללי ואינו המלצה להשקעה. מטבעות דיגיטליים תנודתיים מאוד, והסיכון להפסיד כסף בהם אמיתי.
שאלות ותשובות על בלוקצ'יין
מה זה בלוקצ'יין במילים פשוטות?
פנקס חשבונות דיגיטלי שנשמר בעותק זהה אצל אלפי מחשבים. כל עסקה נרשמת בבלוק, כל בלוק נקשר לקודמו, ולכן קשה לשנות רשומה ישנה בלי שהרשת תבחין בכך.
מה ההבדל בין בלוקצ'יין לביטקוין?
בלוקצ'יין היא הטכנולוגיה, וביטקוין הוא מטבע דיגיטלי שמנהל את הרישום שלו עליה. הוא היישום המפורסם הראשון שלה, אבל לא היחיד, ויש בלוקצ'יינים שאין בהם מטבע בכלל.
האם אפשר לשנות או למחוק מידע בבלוקצ'יין?
קשה מאוד, אבל לא בלתי אפשרי. לפי NIST הרישום עמיד בפני שינוי ומגלה שינוי, ושינוי של בלוקים ישנים דורש משאבים עצומים, למשל תקיפת 51 אחוז. ברשת מורשית, מי שמנהל אותה יכול לעיתים לשנות רשומות.
האם בלוקצ'יין אנונימי?
לא. בביטקוין ובמטבעות דומים המשתמש מזוהה בכתובת ולא בשם, אבל כל פעולה של הכתובת גלויה לכולם. מי שמצליח לקשר כתובת לאדם יכול לעקוב אחרי הפעילות שלו.
מה זה ארנק בלוקצ'יין והאם הכסף נמצא בתוכו?
ארנק הוא תוכנה (או התקן) ששומרת את המפתחות והכתובות שלכם. המטבעות עצמם רשומים בבלוקצ'יין, והמפתח הפרטי הוא מה שמאפשר לכם להעביר אותם. מי שמאבד אותו או חושף אותו, מאבד גישה לכסף. הסבר צעד אחר צעד יש בכתבה על פתיחת ארנק קריפטו.
מי הבעלים של הבלוקצ'יין?
בבלוקצ'יין ציבורי כמו ביטקוין אין בעלים אחד, והרשת מתנהלת לפי כללי הפרוטוקול ובהסכמה בין המשתתפים. בבלוקצ'יין מורשה יש ארגון או קונסורציום שמחליט מי מצטרף.

שפירא היא כתבת ועורכת תוכן המתמחה בכלכלה, שוק ההון וקריפטו. עם ניסיון של למעלה מעשור בניתוח מגמות כלכליות גלובליות, יעל מביאה לקוראים מידע עדכני, ניתוחים חכמים ותובנות מעשיות על עולם הכסף המשתנה במהירות. היא מאמינה בכוחו של ידע פיננסי ככלי להצלחה אישית וכלכלית, ומשלבת דיוק מקצועי עם גישה בהירה וברורה.


