איך מבטלים הוראת קבע: בבנק, בכרטיס האשראי, ומה עושים עם חיוב שכבר ירד

יש לכם שלושה ימי עסקים לבטל חיוב שכבר ירד מהחשבון. רוב האנשים מגלים את זה ביום הרביעי.

הוראת קבע בחשבון הבנק מבטלים בהודעה לבנק, באפליקציה, באתר, בטלפון או בסניף, והביטול נכנס לתוקף יום עסקים אחד אחרי ההודעה. חיוב בודד שכבר ירד אפשר לבטל עד שלושה ימי עסקים אחרי מועד החיוב. הוראת קבע בכרטיס אשראי היא סיפור אחר: אותה מבטלים מול בית העסק, לא מול הבנק.

ההבחנה בין שני הסוגים היא הדבר הראשון שצריך לברר, כי היא קובעת למי פונים ואילו זכויות עומדות לכם. מסתכלים בפירוט התנועות. אם החיוב מופיע בדף העובר ושב עם שם הגוף המחייב, מדובר בהרשאה לחיוב חשבון. אם הוא מופיע בפירוט כרטיס האשראי, זו הוראת קבע בכרטיס.

למי פונים, לפי סוג ההוראה

ביטול הרשאה לחיוב חשבון בבנק

לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 439 של בנק ישראל, לקוח רשאי לבטל הרשאה לחיוב חשבון בכל עת באמצעות הודעה לבנק, והביטול נכנס לתוקף יום עסקים לאחר מתן ההודעה. לא צריך אישור מהגוף המחייב, ולא צריך לנמק.

1. נכנסים לאפליקציה או לאתר של הבנק ומחפשים את המסך "הרשאות לחיוב חשבון" או "הוראות קבע". בדרך כלל הוא נמצא תחת עובר ושב או תחת תשלומים והעברות.
2. מאתרים את ההרשאה לפי שם המוטב, כלומר הגוף שמחייב אתכם.
3. בוחרים "ביטול הרשאה" ומאשרים.
4. שומרים את האסמכתה. צילום מסך עם התאריך מספיק.
5. בודקים במחזור החיוב הבא שהחיוב אכן לא ירד.

מי שלא מוצא את המסך יכול לבקש מהבנק "דוח הרשאות לחיוב חשבון". ההוראה מחייבת את הבנקים לספק אותו בכל עת ובכל ערוצי ההתקשרות, והוא מרכז את כל הגופים שמורשים למשוך כסף מהחשבון. לא פעם מתגלות בו הרשאות שנשכחו מזמן. את הביטול אפשר לבקש גם בטלפון או בסניף.

איך מבטלים חיוב שכבר ירד

כאן נמצאת הזכות שהכי פחות מכירים. סעיף 7 להוראה קובע שלקוח רשאי לבטל חיוב מסוים בהודעה לבנק, ובלבד שההודעה נמסרה לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר מועד החיוב. אם ההודעה ניתנה אחרי שהחיוב כבר ירד, הזיכוי נרשם בערך של יום ההודעה. ביטול כזה חל על החיוב כולו. אי אפשר לבקש מהבנק לתקן רק את הסכום.

יש שני מצבים שבהם המועד הזה לא מגביל אתכם באותה צורה. אם החיוב נעשה על סמך הרשאה שכבר ביטלתם, או אם הוא חורג מהתקרה או מתאריך הפקיעה שנקבעו בהרשאה, אפשר לדרוש מהבנק לבטל אותו, והבנק צריך להשיב את הכסף בערך של יום החיוב. מכאן גם ההמלצה המעשית: כשמקימים הרשאה חדשה, כדאי להגדיר בה תקרת סכום ותאריך סיום. זה הופך חיוב חריג לחיוב שהבנק חייב לבטל.

ימי עסקים אינם ימים קלנדריים. שישי, שבת וחגים לא נספרים, אז מי שגילה חיוב מפתיע ביום חמישי בערב עדיין בתוך המועד בתחילת השבוע שאחריו. ועדיין, לא מחכים. מודיעים לבנק באותו יום.

הוראת קבע בכרטיס אשראי

הוראה 439 אינה חלה על הוראות קבע בכרטיסי חיוב, ולכן הבנק לא יכול "לבטל הרשאה" למכון הכושר שמחייב את הכרטיס שלכם. כאן פועלים לפי חוק הגנת הצרכן, שמגדיר התקשרות כזאת כעסקה מתמשכת: מודיעים לעסק על ביטול, והעסקה צריכה להסתיים בתוך שלושה ימי עסקים מההודעה, או שישה אם ההודעה נשלחה בדואר רשום.

את הודעת הביטול מותר למסור בטלפון, בדואר רשום, במייל, וגם באתר של העסק אם אפשר להצטרף דרכו. הניסיון מלמד לבחור תמיד בערוץ שמשאיר תיעוד. מייל עם שם מלא, מספר תעודת זהות ובקשה מפורשת לבטל עדיף על שיחה עם נציג שמבטיח לטפל.

אם העסק ממשיך לחייב אחרי המועד, פונים לחברת האשראי עם העתק של הודעת הביטול ומבקשים להפסיק את החיובים ולהשיב את מה שנגבה. החלפת כרטיס, אגב, לא תמיד פותרת את הבעיה, כי חברות האשראי מעבירות חלק מהוראות הקבע לכרטיס החדש באופן אוטומטי.

ארבע טעויות שעולות כסף

הראשונה, והיקרה מכולן, היא לחשוב שביטול הוראת הקבע מבטל גם את ההתחייבות. הבנק אינו צד לעסקה בינכם לבין הגוף המחייב. אם ביטלתם הרשאה לחברת ביטוח בלי לבטל את הפוליסה, החוב ממשיך להצטבר, ומגיע בסוף עם ריבית ומכתב התראה. קודם מסיימים את ההתקשרות מול הספק, ורק אחר כך, או במקביל, מבטלים את ההרשאה.

השנייה היא לבטל הרשאה של הלוואה או משכנתה כדי "לעצור רגע". חיוב שחוזר נרשם כפיגור, ופיגורים מדווחים למאגר נתוני האשראי ופוגעים בדירוג האשראי לתקופה ארוכה. במצוקת תזרים מדברים עם המלווה לפני מועד החיוב, לא אחריו.

השלישית היא להניח שהרשאה ישנה מתה מעצמה. לפי ההוראה, הרשאה שלא נעשה בה שימוש עשרים וארבעה חודשים ממועד החיוב האחרון אכן בטלה, אבל שנתיים הן הרבה זמן להשאיר דלת פתוחה לחשבון. והרביעית היא לא לעבור על הרשימה בכלל. מעבר שנתי על דוח ההרשאות ועל פירוט הכרטיס הוא אחת הדרכים הפשוטות לחסוך כסף בלי לוותר על כלום, כי כמעט תמיד מתגלה שם מנוי שאף אחד בבית לא משתמש בו.

הנוסח המלא של הכללים מופיע בהוראה 439 של הפיקוח על הבנקים. המידע כאן כללי ואינו ייעוץ משפטי. במחלוקת מול בנק אפשר לפנות ליחידה לפניות הציבור של הבנק עצמו, ואם התשובה לא מספקת, לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים.

יעל שפירא

שפירא היא כתבת ועורכת תוכן המתמחה בכלכלה, שוק ההון וקריפטו. עם ניסיון של למעלה מעשור בניתוח מגמות כלכליות גלובליות, יעל מביאה לקוראים מידע עדכני, ניתוחים חכמים ותובנות מעשיות על עולם הכסף המשתנה במהירות. היא מאמינה בכוחו של ידע פיננסי ככלי להצלחה אישית וכלכלית, ומשלבת דיוק מקצועי עם גישה בהירה וברורה.