כסף טוב מול כסף רע
האם הכסף הממשלתי שלנו (פיאט) בונה עתיד או הורס אותו? הנה כל מה שצריך לדעת בנושא וכיצד לבנות עתיד כלכלי טוב יותר.
בעולם שבו המטבע שלך שווה פחות משנה לשנה, מה הטעם בלחסוך? למה בכלל לחשוב קדימה, אם הממשלה ממילא תדפיס עוד כסף, והרווחים שלך יימחקו תוך עשור? זו לא שאלה תיאורטית, זה בדיוק מה שקורה היום ברוב מדינות המערב. ברגע שהמדינה השתלטה על ייצור הכסף, נוצרה מערכת שלא רק מעודדת בזבוז – היא ממש מענישה את מי שחוסך, חושב קדימה, ובונה לעצמו עתיד.
למה אף אחד כבר לא חוסך כסף?
התשובה טמונה במה שנקרא "העדפת זמן" – אנחנו באופן טבעי מעדיפים ליהנות ממשהו עכשיו, מאשר בעתיד. אז איך בכל זאת שכנעו אותנו לדחות סיפוקים, לחסוך, ולבנות? רק כשיש סיבה טובה לכך. כסף בריא כמו זהב או ביטקוין שומר על ערך או אפילו מתחזק עם הזמן. זה אומר שאתה מתוגמל על סבלנות. כל שקל שאתה שומר היום, יהיה שווה יותר מחר. אבל במציאות שבה הבנק המרכזי קובע מראש שיהיה אינפלציה – אין לך סיבה לשמור כסף. יש לך סיבה לבזבז אותו כמה שיותר מהר.
כסף פיאט נשחק עם השנים, זהב וביטקוין לא.
המעבר לכסף לא בריא (Fiat) עיצב מחדש את כל התרבות שלנו. פתאום:
חיסכון אישי נראה חסר טעם.
השקעות חייבות להיות מסוכנות כדי להרוויח מעל האינפלציה.
צריכה מיידית גוברת על תכנון ארוך טווח.
לפי הנתונים, שיעור החיסכון במדינות המפותחות קרס. ב־1970, מדינות ה־G7 חסכו בממוצע 12.6% מהכנסה. ב־2015? רק 3.3%. במקביל, החוב האישי והלאומי קפץ לרמות שהיו נחשבות מטורפות בעבר. והכי גרוע – כל זה נראה לנו נורמלי.
ומה עם השקעות?
כאשר הכסף שומר על ערך, כל השקעה צנועה היא הגיונית. אבל במערכת מוניטרית שנשחקת בכוונה, אתה חייב להשיג תשואה גבוהה יותר מהאינפלציה – וזה מוביל לא רק להשקעות פרועות אלא גם לנטייה ללוות יותר ולהמר יותר. וכשכולם רצים אחרי תשואות לא ריאליות, נבנות בועות – ונוצרים משברים.
מאשימים את הקפיטליזם – במקום את הכסף הרע
כמה אירוני, שדווקא בעידן שבו חיסכון מושמץ, וצריכה מוגזמת נחשבת ל"מנוע כלכלי", מאשימים את הקפיטליזם בצרות. אבל קפיטליזם אמיתי מבוסס על חיסכון והשקעה, לא על בזבוז. כל הרעיון הוא לדחות סיפוקים, לחסוך הון, ולהשקיע כדי לייצר יותר בעתיד. הצריכה המוגזמת שאנחנו רואים היום היא דווקא תוצאה של כסף מושחת – לא של קפיטליזם בריא.
איך הכל התחיל? תכירו את קיינס
ג’ון מיינרד קיינס, ההוגה הכלכלי שהשפיע על מרבית המדיניות הכלכלית של המאה האחרונה, האמין שצריך "להציל" את הכלכלה על ידי הזרמת כסף, גם אם זה אומר יצירת חוב עצום. הוא זלזל בחיסכון, האמין בצריכה, ופעל מתוך השקפת עולם קצרת טווח. אבל מה שמתאים לאדם עשיר שירש הון ולא צריך לדאוג למחר – לא מתאים לחברה שלמה.
המחיר החברתי הכלכלי: פגיעה במשפחה, עלייה בדיכאון ובבדידות
כשאין טעם לחסוך, אין טעם להשקיע במשפחה. פעם ילדים היו העתיד שלך, היום הפנסיה תלויה בממשלה. משפחות מתפרקות, פחות ילדים נולדים, ויותר אנשים חיים לבד. מחקרים מראים שזה מוביל לעלייה בדיכאון ובעיות נפשיות – במיוחד בקרב נשים. כל זה קשור ישירות לכך שהמדינה לקחה את תפקיד המשפחה – על ידי כסף שהודפס בלי גבול.
אז מה עושים?
מבינים שכסף הוא לא רק אמצעי תשלום – הוא עמוד תווך של ערכים. כסף בריא בונה חברה שמכבדת חיסכון, משפחה, תכנון עתידי, והשקעה. כסף רע הורס את כל אלו.
הבחירה בכסף בריא היא הדרך היחידה להחזיר לעצמנו את השליטה על העתיד.
שפירא היא כתבת ועורכת תוכן המתמחה בכלכלה, שוק ההון וקריפטו. עם ניסיון של למעלה מעשור בניתוח מגמות כלכליות גלובליות, יעל מביאה לקוראים מידע עדכני, ניתוחים חכמים ותובנות מעשיות על עולם הכסף המשתנה במהירות. היא מאמינה בכוחו של ידע פיננסי ככלי להצלחה אישית וכלכלית, ומשלבת דיוק מקצועי עם גישה בהירה וברורה.
