בדיקת מהירות אינטרנט: איך בודקים נכון, ומה המספרים באמת אומרים

הבדיקה שעשיתם מהספה, בטלפון, דרך ה-WiFi, מדדה את הסלון שלכם. את הקו שאתם משלמים עליו היא כמעט לא בדקה.

כדי לבדוק מהירות אינטרנט נכנסים לאתר בדיקה כמו Speedtest או Fast.com ולוחצים על כפתור ההתחלה. כדי שהתוצאה תשקף את הקו ולא את ה-WiFi, מחברים מחשב לנתב בכבל רשת, סוגרים הורדות וסטרימינג, ומריצים את הבדיקה שלוש פעמים בשעות שונות. בתוך חצי דקה מקבלים ארבעה מספרים: הורדה, העלאה, פינג וג׳יטר.

רוב האנשים מסתכלים רק על הראשון. דווקא שלושת האחרים מסבירים למה שיחת הווידאו נתקעת כשהחבילה "אמורה להספיק".

באיזה אתר בודקים

Speedtest של Ookla הוא הוותיק והמפורט מכולם. הוא בוחר שרת קרוב, מציג את כל המדדים ושומר היסטוריה, וזה שימושי כשרוצים להראות לספק תוצאות לאורך זמן. Fast.com שייך לנטפליקס ומודד מול השרתים שלה. המסך שלו נקי, מספר אחד גדול, ולחיצה על "מידע נוסף" פותחת גם העלאה וזמן תגובה. אפשרות שלישית היא לכתוב בגוגל speed test ולהריץ את הבדיקה ישירות מדף התוצאות.

כדאי להריץ שניים מהם. אם ב-Speedtest מתקבלת מהירות יפה וב-Fast.com מספר נמוך בהרבה, ייתכן שהתנועה לשירותי סטרימינג מואטת בדרך, וזה מידע ששווה להציג לספק.

בדיקה נכונה, שלב אחר שלב

1. מחברים מחשב לנתב בכבל רשת. זאת הדרך היחידה לבודד את הקו מה-WiFi.
2. עוצרים כל מה שצורך רוחב פס: הורדות, עדכונים, נטפליקס בטלוויזיה, גיבוי תמונות בטלפון.
3. מכבים VPN. הוא מנתב את התנועה דרך שרת נוסף ומוריד את התוצאה.
4. סוגרים לשוניות מיותרות ומריצים את הבדיקה בדפדפן מעודכן.
5. חוזרים שלוש פעמים, ורושמים את התוצאות.
6. בודקים שוב בערב, בין שמונה לאחת עשרה, כשכל השכונה גולשת.

אם אין מחשב עם שקע רשת, עומדים עם הטלפון מטר מהנתב, מתחברים לרשת ה-5GHz ומבינים שהמספר שיתקבל הוא רף תחתון. הקו עצמו כנראה מהיר יותר.

ארבעת המספרים, בעברית פשוטה

מהירות ההורדה היא הקצב שבו מידע מגיע אליכם, והיא קובעת כמה מהר סרט נטען וקובץ יורד. מהירות ההעלאה היא הכיוון ההפוך: שליחת קבצים, גיבוי לענן, והתמונה שלכם בשיחת וידאו. בחיבורים רבים היא נמוכה בהרבה מההורדה, ולכן אפשר לצפות ב-4K בלי בעיה ועדיין להיראות מפוקסלים בזום.

פינג הוא זמן התגובה, כמה אלפיות שנייה לוקח לאות ללכת לשרת ולחזור. בגיימינג ובשיחות הוא חשוב יותר מהמהירות עצמה. ג׳יטר מודד עד כמה הפינג יציב. פינג ממוצע טוב עם ג׳יטר גבוה מרגיש כמו שיחה שנקטעת כל כמה שניות.

ועוד בלבול קלאסי: מהירות נמדדת במגה-ביט לשנייה (Mbps), וקבצים נמדדים במגה-בייט (MB). בייט אחד הוא שמונה ביטים. חיבור של 100 מגה יוריד בפועל קצת יותר מ-12 מגה-בייט בשנייה, וזה תקין לחלוטין.

כמה מהירות באמת צריך

המספרים מצטברים. משפחה עם שתי טלוויזיות, שלושה טלפונים ומחשב עבודה צריכה לחבר את השורות, ולהשאיר מרווח. מצד שני, מי שגר לבד וצופה בסדרות לא ירגיש שום הבדל בין 200 מגה ל-1,000.

התוצאה נמוכה. הקו אשם או ה-WiFi?

משווים בין שתי בדיקות: אחת בכבל, אחת באלחוטי מהמקום שבו בדרך כלל גולשים. אם בכבל מתקבלת המהירות שהובטחה וב-WiFi חצי ממנה, הקו בסדר והבעיה בבית. נתב שיושב בארון חשמל, מאחורי טלוויזיה או בקצה הדירה מאבד חלק גדול מהאות עוד לפני הקיר הראשון. מזיזים אותו למקום גבוה ומרכזי, מתחברים לרשת ה-5GHz כשקרובים אליו, ובדירה גדולה שוקלים מערכת Mesh.

אם גם בכבל המהירות נמוכה, מכבים את הנתב מהחשמל לחצי דקה ובודקים שוב. זה נשמע כמו עצת מוקד שירות, וזה עדיין פותר חלק לא קטן מהמקרים. ואם התקלה מופיעה רק כשה-VPN דולק, אין כאן תקלה: ככה VPN משפיע על החיבור, והמחיר במהירות הוא חלק מהעסקה.

גם בכבל זה איטי: מה אומרים לספק

שימו לב לניסוח בחבילה שלכם. ברוב המקרים המהירות מוצגת כ"עד" מספר מסוים, כלומר תקרה ולא התחייבות. עם זאת, פער גדול ועקבי בין מה ששולם למה שמתקבל הוא עילה מוצדקת לפנייה, וככל שתגיעו מסודרים יותר כך השיחה תהיה קצרה יותר.

אוספים תוצאות של כמה ימים, בבוקר ובערב, כולן בחיבור כבל. הכי פשוט לשמור צילום מסך של כל בדיקה, עם התאריך והשעה. בשיחה עם המוקד מציינים שהבדיקות נעשו בכבל ובלי מכשירים נוספים על הרשת, כי זאת השאלה הראשונה שישאלו. מבקשים בדיקת קו, ואם צריך טכנאי. כשהבעיה נמשכת, מבקשים לשנמך את החבילה למהירות שמתקבלת בפועל או להשתחרר מההתחייבות.

עידו כהן

עידו כהן הוא כותב, מרצה ומומחה לעולמות הטכנולוגיה, הדיגיטל והחדשנות. עם תואר ראשון במדעי המחשב וניסיון מעשי של למעלה מ-8 שנים בפיתוח מערכות מידע מתקדמות, עידו מתמחה בכתיבת תכנים מקצועיים, בהנגשת ידע טכנולוגי, ובחיבור בין עולם המדע לבין חיי היומיום. כיום הוא מוביל יוזמות שמחברות טכנולוגיות חדשניות עם פתרונות יישומיים לעסקים ולאנשים פרטיים.