DailyMagazine

איך להצליח בחיים: קודם מגדירים הצלחה, ואחר כך בונים תוכנית לשבוע הקרוב

אחד המחקרים הארוכים ביותר על חיים טובים לא מצא את התשובה בקריירה או בחשבון הבנק.

תוכן העניינים7 נושאים · 3 דק' קריאה
  1. מה מחקר של כמעט 80 שנה באמת מצא
  2. איך הופכים יעד לתוכנית: כלל "אם… אז…"
  3. תרגול מכוון: למה "להשקיע זמן" לא מספיק
  4. שמונה כישורים שכדאי לפתח
  5. השבוע הראשון: חמישה צעדים
  6. שתי מלכודות נפוצות
  7. שאלות ותשובות על הצלחה בחיים

אין נוסחה אחת להצלחה, כי קודם צריך להחליט מה נחשב הצלחה אצלכם. מה שאפשר להסתמך עליו: מחקר הרווארד שעוקב מ-1938 אחרי אנשים לאורך חייהם מצא שקשרים קרובים תורמים לאושר יותר מכסף או תהילה, ותוכנית בנוסח "אם קורה X, אז אני עושה Y" עוזרת להגיע ליעדים. הדרך המעשית: לנסח הצלחה במשפט אחד, לבחור יעד אחד ולהפוך אותו לתוכנית קטנה.

מטייל עם תרמיל ומקלות הליכה צועד בשביל בפסגה, מעל נוף מדברי רחב
צילום: NPS / Alison Taggart-Barone, Joshua Tree National Park, Wikimedia Commons, נחלת הכלל

מה מחקר של כמעט 80 שנה באמת מצא

ב-1938 התחיל מחקר שעקב בתחילה אחרי 268 סטודנטים בהרווארד, והורחב מאז לילדיהם ולקבוצות נוספות. לפי מאמר ב-Harvard Gazette, הממצא המרכזי הוא שקשרים קרובים, יותר מכסף או תהילה, שומרים על האושר לאורך החיים. מי שהיה מרוצה מהקשרים שלו בגיל 50 היה בריא יותר בגיל 80, ושביעות הרצון מהקשרים בגיל 50 ניבאה את הבריאות הגופנית בהמשך טוב יותר מרמת הכולסטרול.

מנהל המחקר, רוברט וולדינגר, אמר שם שהקשר לא חייב להיות נקי מעימותים. מה שחשוב הוא היכולת לסמוך על האדם השני כשקשה. יש כאן מגבלה שכדאי להכיר: המדגם המקורי צר, סטודנטים בהרווארד משנות השלושים, ולכן זה לא חוק טבע. אבל הוא מספיק כדי לחשוד בהגדרת הצלחה שמודדת רק קריירה ושכר.

איך הופכים יעד לתוכנית: כלל "אם… אז…"

הפער הגדול הוא בין "אני רוצה" ל"מתי בדיוק". לפי ויקיפדיה, כוונת יישום היא תוכנית בנוסח אם-אז שקובעת מתי, איפה ואיך תפעלו, וסקירת המחקר שמצוטטת שם מגדירה את השיטה כמוצלחת. הדוגמה שם: אם אחזור הביתה לפני 19:00, אז אסדר את החדר במשך רבע שעה. החלק של ה"אז" צריך להיות פעולה קצרה ומוגדרת, כזו שלא מזכירה את היעד עצמו.

יעד מעורפלאותו יעד כתוכנית אם-אז
אני צריך ללמוד יותראם סיימתי ארוחת ערב ביום ראשון, אז אקרא עשרים דקות בקורס שבחרתי
אני רוצה לחסוךאם המשכורת נכנסה, אז אעביר באותו יום סכום קבוע לחשבון נפרד
אני רוצה להכיר אנשיםאם יש לי ערב פנוי באמצע השבוע, אז אשלח הודעה לאדם אחד שלא דיברתי איתו חודשים
אני רוצה להתקדם בעבודהאם הגיע יום חמישי בצהריים, אז אכתוב שלוש שורות על מה השגתי ומה הצעד הבא

הדוגמאות שלנו, להמחשה בלבד. הן לא תוכנית שנבדקה.

גם לשיטה יש גבול. ויקיפדיה מציינת שאצל אנשים עם פרפקציוניזם שנובע מציפיות של אחרים היא עלולה דווקא להרע את הביצועים, ושאם לא מקפידים על ה"אז", ההתלבטות הנוספת מפריעה. תוכנית קטנה שמבצעים עדיפה על תוכנית מושלמת שנשארת בראש.

תרגול מכוון: למה "להשקיע זמן" לא מספיק

אנדרס אריקסון הגדיר תרגול מכוון כתרגול מובנה: משימה מוגדרת עם מטרה ברורה, משוב מיידי, אפשרות לחזור עליה, ובמצב אידאלי מורה שמתכנן אותה. הוא חלק על הפירוש הפופולרי של "10,000 השעות", כי לדבריו שעות של פעילות סתמית עוזרות הרבה פחות מתרגול כזה.

ויש נתונים שמפחיתים את הקסם. ניתוח-על מ-2014 של מקנמרה, המבריק ואוסוולד מצא שתרגול מכוון מסביר 26 אחוז מהשונות בביצועים במשחקים, 21 אחוז במוזיקה, 18 בספורט, 4 בחינוך ופחות מאחוז אחד במקצועות. המסקנה שלהם: התרגול חשוב, אבל פחות ממה שנהוג לטעון. מי שלומד לבחינה או לפרויקט כדאי שיבחר חלק אחד קשה ויחזור עליו, ולא ישקיע עוד שעה בחלקים שהוא כבר יודע.

שמונה כישורים שכדאי לפתח

אין מערכת חוקים שקובעת איך מצליחים, כי ההצלחה מושפעת מגורמים רבים. אבל יש כמה כישורים שחוזרים בכל תחום, וכדאי לבדוק איפה אתם עומדים מולם.

מנהיגות: היכולת להניע אחרים, לקבל החלטה ולקחת אחריות גם על התוצאה. זה נכון בצוות, במשפחה וגם בפרויקט צדדי שמנהלים לבד.

חוש פיננסי: להבין לאן הכסף הולך, לחלק תקציב, ולקבל החלטות מושכלות לגבי השקעות במקום להישען על טיפ ששמעתם. הכישור הזה משפיע על כל שאר ההחלטות.

מכירות ומשא ומתן: לא רק מכירת מוצרים, אלא גם שכר, תנאים ורעיונות. מי שיודע להסביר איזה ערך הוא נותן ולדבר על תנאים בלי להתנצל, מרוויח מזה בכל תחום, ויש על זה עמוד שלם על משא ומתן על שכר.

קשרים: מחקר הרווארד מזכיר שקשרים הם לא רק כלי קריירה. כדאי לתחזק אותם גם כשאין צורך מיידי. ולמי שיש עסק, שיווק דיגיטלי וקידום העסק מביאים אותו לקהל הנכון.

ניהול זמן: לתעדף משימות, להגדיר יעדים ולהאציל כשאפשר. מי ששולט בזמן נשחק פחות. מי שעובד מהבית ימצא שיטות לריכוז בעבודה מהבית שעובדות גם בלי מנהל מעל הראש.

מודעות עצמית: להכיר את החוזקות והחולשות שלכם, ולהבין גם מה אחרים מרגישים. זה מה ששומר על קשרים יציבים עם אחרים, ועם עצמכם.

יעדים והתמדה: יעד ריאלי שיש לו תאריך ומקום ביומן, כמו בכלל האם-אז למעלה, ואז היכולת להמשיך גם כשמשעמם או לא הולך.

למידה מתמשכת: חשיבה חיובית של למידה, קריאה של ספרים בתחומים שונים וקורסים כמו אלה בקורסים קצרים מומלצים שומרים אתכם רלוונטיים. ואם אתם מחפשים מה לקרוא, יש רשימה של ספרי התפתחות אישית.

השבוע הראשון: חמישה צעדים

  1. כתבו משפט אחד שמתאר איך ייראה יום רגיל בעוד שלוש שנים אם הכול הולך טוב: איפה אתם, מי איתכם ומה אתם עושים.
  2. בחרו יעד אחד לרבעון הקרוב. שני יעדים הם כבר פיזור.
  3. נסחו אותו כתוכנית אם-אז עם יום ושעה, והכניסו ליומן.
  4. הזמינו אדם אחד מהחיים שלכם לקפה או לשיחה השבוע.
  5. בסוף השבוע, חמש דקות: מה קרה ומה משנים בתוכנית. אם משהו לא עבד, זו תוכנית לתקן ולא סימן שאתם לא מתאימים.

שתי מלכודות נפוצות

הראשונה היא לאמץ הגדרת הצלחה של מישהו אחר, משכורת של חבר, חיים של מישהו ברשת, ולגלות אחרי שנתיים שהיא לא שלכם. לכן הצעד הראשון לעיל הוא ניסוח אישי ולא מספר. השנייה היא ללמוד בלי לתרגל: לקרוא עוד ספר במקום לכתוב את הדף הראשון. ספר חשוב, אבל לפי מה שראינו למעלה, התרגול הוא זה שמזיז. ואם נדמה לכם שהדרך חסומה בגלל מקום העבודה ולא בגללכם, כדאי לבדוק את הסימנים שהגיע הזמן לעזוב לפני שמחליטים.

שאלות ותשובות על הצלחה בחיים

איך מגדירים הצלחה אישית?

אין הגדרה אחת. דרך מעשית היא לתאר יום רגיל בעוד שלוש שנים ולבדוק מה חשוב בו: כסף, זמן, בריאות או אנשים. מחקר הרווארד מראה שקשרים קרובים הם חלק גדול מהתשובה של מי שהשתתף בו.

מה הדבר הראשון שכדאי לעשות?

לבחור יעד אחד ולהפוך אותו לתוכנית אם-אז עם יום ושעה. תוכנית קטנה שמבצעים עדיפה על רשימה ארוכה של יעדים.

האם כלל 10,000 השעות נכון?

לא כפי שנהוג לצטט אותו. אנדרס אריקסון, שהמחקר שלו עומד מאחורי הכלל, טען שעצם הזמן לא קובע, אלא תרגול מכוון. ניתוח-על מ-2014 מצא שתרגול מכוון מסביר 26 אחוז מהשונות בביצועים במשחקים ופחות מאחוז אחד במקצועות.

האם קשרים חברתיים משפיעים על ההצלחה?

על האושר והבריאות כן, לפי מחקר הרווארד: מי שהיה מרוצה מהקשרים שלו בגיל 50 היה בריא יותר בגיל 80. על הצלחה בקריירה המחקר הזה לא נבדק ולא טוען דבר.

מה עושים כשאין מוטיבציה?

מגדירים מראש מתי ואיפה תפעלו, בנוסח אם-אז, כדי שלא תצטרכו להחליט בכל פעם מחדש. ויקיפדיה מציינת שאצל מי שמושפע מאוד מציפיות של אחרים השיטה עלולה דווקא להפריע, ולכן מתחילים בצעד קטן.

מקורות: Harvard Gazette, מחקר הרווארד על התפתחות בוגרים; ויקיפדיה, Implementation intention; ויקיפדיה, Deliberate practice.

אהבתם את הכתבה? שתפו אותה
אולי יעניין אותך גם
איך לעשות כסף?

איך לעשות כסף? כולנו שמענו על השכן שעשה מלא כסף ממסחר במניות, או ראינו כתבה באינטרנט על צעיר שהפך...

קרא עוד »